"זאת הרמה אחרי 23 עונות?" שאלו ב"ארץ נהדרת". ואז הגיעה מירי רגב
יובל סמו זיקק את הטעם הרע בהזמנה למשתה של שרת התחבורה לכדי הזיה מבעיתה, בוטה ומזעזעת. כל מה שנותר הוא להביט על החיוך המופרע ולצאת מהדעת

יובל סמו זיקק את הטעם הרע בהזמנה למשתה של שרת התחבורה לכדי הזיה מבעיתה, בוטה ומזעזעת. כל מה שנותר הוא להביט על החיוך המופרע ולצאת מהדעת
מאז שהגששים צעקו: "ספרים רבותיי, ספרים", נדמה שלא הייתה הנגשה כה מוצלחת של תחום תרבותי שנחשב כבד. מי היה מאמין שתכנית שעניינה המלצות קריאה תגרום לי לצחוק בקול מול הטלוויזיה? אבל זה בדיוק מה שעושה "אתה חייב לקרוא את זה"
כשח"כ גלית דיסטל-אטבריאן צועקת "ישראל מדינה גזענית מאוד!" בערוץ הכנסת, היא לא מנסה לפתור גזענות. מחקר פסיכולוגי חדש מסביר בדיוק למה היא עושה את זה ולאן זה עלול להוביל | דעה
"עובדה" הבטיחה חשיפה של סודות המוסד מאדמת איראן וקיימה מעט מאוד: לא מפני שקימצה בפרטים, אלא דווקא להפך: הלכנו לאיבוד בתוך משדר שניסה לתפוס מרובה
לראשונה מזה שנים משהו בתוגה הישראלית השתחרר ו"ארץ" הציגה את הפרק הכי טוב שלה מזה תקופה. החל מהעקיצה לינון מגל, דרך הלעג ל"גדולי הדור" החרדים ועד לרגע שבו ליאת הר לב נכנסה לנעליה של אמילי דמארי והוכיחה שההומור הוא כוח העל של העם היהודי
שיעור בצביעות: בזמן שפאנל הפטריוטים הטיף מוסר לנשיא בית המשפט העליון עמית על חוסר רגישות למשפחות שכולות, ינון מגל גידף בטוויטר את עינב צנגאוקר. על הדרך, ידידיה מאיר שכח מי משלם לו משכורת כשהתלונן על "כסף זר", והמחאה שפעלה להחזרת החטופים סומנה כ"ערב רב"