כמעט כמו כל סיפור שחיים אתגר חתום עליה באחת התוכניות שלו, גם "הגרושה והבכיר" ששודר אמש ב"חשיפה" עשוי בצורה קולחת ומותחת, כזאת שגורמת לך להריץ קדימה את הפרסומות ולצפות בקשב רב, העניין הוא שלא ממש ברור איפה נמצא הפוקוס של התוכנית
יש סיבה שהסיפור של "מעירים דובים מרבצם" מוכר לנו - מדובר בגרסה מחודשת של "עקרון ההחלפה" הישראלית. גם אם היא נאמנה באופן קפדני לכל כללי הז'אנר, היא מצליחה לגעת בחמלה בנושאים מורכבים כמו פוסט-טראומה מבלי להעיק, עד לפתרון המספק
אקטואליה? התכנית החדשה של רשת 13 מציגה כאוס מחריש אוזניים, וולגרי ורווי קלישאות, שמרדד את כל מה שקורה לבידור נרגן ורעשני. זה תוכן דל וסתמי, שהמילה המנומסת ביותר עבורו היא "מיותר"
בעונה השישית של "סאנסט" - הכלאה של סדרת דוקו-ריאליטי טראשית ואופרת סבון מטורללת של נטפליקס על סוכנות הנדל"ן לעשירים - ממשיכות המתווכות לכבס בחוץ את הכביסה הכי מלוכלכת שלהן. מעל הכול מדובר בגילטי פלז'ר כיפי, וכדי ליהנות מהשואו הזה - צריך לזרום עם הטירוף
דווקא ביקום המטורלל בו ערוץ 14 עוקף ברייטינג מהדורות ותיקות עם עיתונאים מוערכים, ההתעקשות על האמת בערוצים "הגדולים" היא לא קטנוניות, אלא הכרח. זה אולי זה לא הוגן, אבל זה הרבה יותר מסוכן מאשר להשית את הסטנדרטים של שמעון ריקלין על יונית לוי ועמיתיה
הסדרה החדשה של רשת 13 חוזרת אל ימי האינתיפאדה השנייה, ולאופן שבו האלימות סוחפת כל מה שנקרה בדרכה. היא מקדישה נפח מרכזי לדרמה הביטחונית-מודיעינית בסגנון "בית לחם", וגם מופקת ומשוחקת היטב - אבל לא מספיק מקורית
לאורך חייה עשתה "אמת או חובה" המון (המון!) טעויות מעצבנות, עד כדי כך שקשה היה לא לחזור אל מקבץ הפרקים האחרון שלה עם חששות. החדשות הטובות הן שהעונה החותמת את דרמת הנעורים הקומית של נטפליקס נהנית ממיקוד שעוזר לה להיות מנומקת, הגיונית ומהנה מאוד
סדרת הדיסטופיה העתידנית תמיד סבלה מעודף דידקטיות, אבל לפחות בעונותיה הראשונות היה בה משהו מקורי ויצירתי. מאז היא הפכה לעוד מוצר נטפליקסי גנרי ונטול השראה, שהחיבור שלו עם "סכנות" שמזמן כבר לא מרתיעות אף אחד - הופך את כל החוויה לקרינג' נוראי
למרות שעברה שעה מהריאיון של גיא לרר, בו הובהר כי תוקפת החרדי מהאוטובוס היא אישה מתמודדת נפש, הכתבה קודמה במהדורה המרכזית של הערוץ עם הכותרת "התוקפת מסרבת להתנצל". לרגע אפשר היה לחשוב שהעורכים של המהדורה של חדשות 13 פשוט לא צופים בתכנית "הצינור"
"שישה אפסים", הדרמה הקומית החדשה של כאן 11, בוחנת מה קורה לשישה ישראלים שזכו בלוטו ומגלה ששום סכום של כסף לא יעניק שלווה למעמד הביניים האומלל. היא נהנית מרעיונות טובים, ליהוק משובח ואלגנטיות, אבל טובעת במועקה שמציפה כל חלקה טובה
בעונתה השנייה, סדרת הלהיט של קשת 12 ממשיכה לשייט באותם המים בדיוק, לטוב ולרע: גם הפעם היא קצבית, משוחקת היטב וסוחפת את הצופים, וגם עדיין בנאלית וחד-ממדית. זה מאכזב, כי ציפינו שהפעם השוטרים הרדופים יעלו בדרגה
הדוקו-ריאליטי שמפגיש בין עשרה ילדי גן מתוקים לבין עשרה דיירים בדיור מוגן בני 80 פלוס מצליח להיות בו זמנית ממתק טלוויזיוני שאפשר להתכרבל איתו במיטה - ובו זמנית גם טלוויזיה חשובה, כזאת ששמה לנו מול הפרצוף דברים שאנחנו לרוב מבקשים להתעלם מהם
קשה לקנות את דבריו של המועמד לראשות לשכת עורכי הדין, שהורשע בין היתר בקבלת דבר במרמה, באולפן של עמית סגל ובן כספית. ובכל זאת, תשובה אחת שלו הייתה מדהימה בישירותה - ומטרידה במיוחד
"אנחנו מאוד מקווים שהבנת את הנושא לפני שאנחנו נצטרך לעשות דברים לא נעים ואף יותר מזה חלילה (תביני לבד)", נכתב במכתב האיומים שהגיע אל הדס מטבריה. אמנון לוי הפך את זה לסיפור על צניעות קיצונית. האמת היא שזה פשוט סיפור על כוח ואלימות
המיני-סדרה של רשת פיקוק היא כל כך הרבה דברים במקביל, עד שקשה לזקק את התחושות של הצפייה בה. "גברת דיוויס" מצחיקה ומתסכלת, מרגשת ומעייפת, חכמה ומתאמצת. האם בסופו של דבר היא שווה את זה? גם אחרי הצפייה בכולה קשה לקבוע בוודאות
קשה לומר שבסרט על קצב מופיע אפילו פרט אחד חדש על הפרשה, או משהו שמי מהמרואיינים לא אמר כבר עשרות פעמים בכל כך הרבה הזדמנויות שונות, כולל האנס עצמו. הכל רק מדגיש את הציניות המגעילה של רשת, שאורזת ריאיון ישן שנגנז לכדי סרט חדש המנסה לרכוב על הגל
העיסוק ברומנטיקה הוא המשקף המושלם של מה ש"דייב" עושה כל כך טוב, המאחד בין הקצוות השונים שהסדרה תמיד שיחקה ביניהם - בין ליל דיקי לדייב, בין ההמצאה לאמת, בין ההצלחה לקרקע. יותר מכל, הוא פשוט מעורר הזדהות יותר מאי פעם. ספוילרים
זה דבר אחד להתווכח בפאנל, ודבר שני להעליב עיתונאים, להטיח בהם רפש ולהאשים אותם בחוסר מקצועיות בלי כל הצדקה - כשאתה אורח באולפן שלהם. כשהתקשורת נלחמת על כבודה, הגיע הזמן לייצר משוואה חדשה מול מי שמבקש להילחם בה
אב מודאג אחד חובר לשני דילרים כושלים כדי לתפוס זן קנביס מסוג מיוחד בסדרת הפשע הקלילה החדשה של הוט. על הנייר זה נשמע נחמד, אבל עם כל הכוונות הטובות - דיאלוגים תמוהים וכימיה מזעזעת בין השחקנים מביאים לתוצאה חלשה ומאכזבת, שקשה לקחת ברצינות
מי שחושב שהקומדיה של כאן חינוכית היא פשוט איזה להיט "של הילדים", מפספס בענק. "האחיין שלי בנץ" חוצה גילים, הומור ומצב צבירה. השימוש המתוחכם של הסדרה בעלילות טיפשיות בצורה הנפלאה ביותר כדי להגיד משהו עמוק וחשוב על המצב האנושי, הוא כוח העל שלה
