למרות הסיפורים הקשים, "רוקדים עם כוכבים" היא עדיין הריאליטי הכי טוב בטלוויזיה
אמנם תחרות הריקודים הסלוניים של קשת לא מתמודדת עם אותה ביקורת ציבורית כמו "האח הגדול" של רשת 13, אבל על פניו מדובר במוצר שמסמל את האסקפיזם המושלם
אמנם תחרות הריקודים הסלוניים של קשת לא מתמודדת עם אותה ביקורת ציבורית כמו "האח הגדול" של רשת 13, אבל על פניו מדובר במוצר שמסמל את האסקפיזם המושלם
האולפן זעם וקצף על האמירה של רזי ברקאי בערוץ 13, שכן בתוך המציאות של התכנית הזאת ביבי הוא מקור כל הרוע בעולם כנראה, וגרוע ממנו לא יכול להיות. זה מזכיר את הדיבורים של פרשנים צבאיים על כך ש"הורדנו את ראש הנחש והוא הוחלף במישהו גרוע יותר"
"הג'ינקס" תיזכר לנצח בזכות רגעי סיום העונה הראשונה והווידוי של רוברט דרסט. אך במרוצת השנים הספקנו לשכוח שמדובר ביצירת מופת, עם יכולת יוצאת דופן להפוך אין-ספור פריטי מידע לסיפור מרתק ומותח. העונה השנייה שלה עשתה זאת שוב, גם אחרי שהסיפור כביכול כבר נגמר
צריך לראות בעיניים בשביל להאמין: שרה בממשלת המחדל שהביאה עלינו את אסון ה-7 באוקטובר, מתעסקת זמן קצר אחרי תחילת המלחמה בנקמות ילדותיות נגד אנשי קיבוץ בארי. את תחקיר "המקור" של רביב דרוקר עוד ילמדו בבתי ספר לעיתונות בעתיד, השאלה היא אם גם אנחנו נלמד את הלקח
לכנות את "מקסטון הול" סדרת נוסחה יהיה האנדרסטייטמנט של המאה. הדרמה הגרמנית של פריים וידאו מרגישה כמו משהו שלא בהכרח נוצר על ידי בני אדם, אלא על ידי מה שאלגוריתם היה מתאר כתיאורי סדרת נוער. הטוויסט: לא סתם היא הפכה ללהיט ענק. משהו שם עובד
אפילו בערוץ המתחרה לא יכלו להישאר אדישים לעוצמת התחקיר אודות התנהלותה לכאורה של שרת התחבורה. לא עניין של מה בכך כאשר חלק מהממצאים מטילים דופי בחברם למערכת, עמית סגל
הדבר הכי מדהים בתחקיר של רביב דרוקר ו"המקור" בערוץ 13 הוא ששום דבר בו לא באמת מדהים. בחייאת, זו מירי רגב. לא צריך מגה-תחקיר עיתונאי בשביל לספר לנו שלא אכפת לה ממצב התחבורה בישראל, וכל ההחלטות שלה מבוססות על רצון להתחנף לקבלני קולות
הדברים הנוקבים של הכתב הצבאי והמחוספס. הצעד האנושי של מגי טביבי בערוץ 14. חוסר הרגישות של השרים שבחרו להעלים עין. והתזכורת הנוספת לגודל המחדל של ראש הממשלה: כמה מחשבות בעקבות פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות
תוכניות הבוקר בטלוויזיה הפכו לחלק אינטגרלי מתכניות האקטואליה היומיות. הבעיה היא שגם כשהן מספקות כותרות, כמו בריאיון של ראש הממשלה ל-CNN, מי שמפרש אותם באולפן נמנה על "הקבצה ב'" של העיתונאים והפאנליסטים
חומרי גלם כמו סקס, שקרים וסייבר נועדו מראש ליצור מתכון מנצח, אבל לסדרת הדוקו "אשלי מדיסון - סקס, שקרים וסקנדל" שוב ממחזרת את אותה נוסחה של ראשים מדברים, מרואיינים עם בכי שנע בין חצי אותנטי לדמעות תנין וטוויסטים קלים, אך בוודאי לא כאלה שיפילו אתכם מהכיסא
סדרת המשטרה "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו", המבוססת על הספר של יניב איצקוביץ', מציגה גיבורה מבריקה אך כבויה בגילומה של מגי אזרזר, שחוקרת רצח שעלול להבעיר את חיפה. הפתיחה שלה מבולגנת, אבל כשהדברים מתחילים להתבהר, היא תופסת קצב לא רע בכלל
הגולדשטיינים נראים כמו אחלה אנשים, כנראה כאלה שהייתם רוצים להיות שכנים שלהם, אבל הפער בין זה לבין סדרה אודות חייהם גדול כמו הפער בין מופע המחווה לצביקה פיק למופע האווטארים של אבבא. וגם: אם מישהו קיווה שריאליטי החרדים ב-13 יעזור לקרב אותנו אליהם, קרה ההפך
עם תסריט ריאליסטי, שפע פיתולים, גיבורים מסקרנים ומשחק נפלא, סדרת ההמשך של "תיק נעדר" מביאה את הבלש אברהם אברהם וצוותו לחקירה מסועפת של חשד לאונס סדרתי. בעידן רווי בסדרות בלשיות, היא מספקת את הסחורה במלואה
"ברידג'רטון" היא עדיין סוג של ממתק שערות-סבתא טלוויזיוני - מאוד מתוקה, מאוד צבעונית, אבל אין בה כלום והיא נמסה ונעלמת בלי להותיר זכר. אין ספק שמגיעה לנו קצת מתיקות צבעונית שלא דורשת מאיתנו יותר מדי, אבל העונה מקושקשת ומותירה תחושה של נרטיב שטחי מתמיד
"היהודים באים" רגילה להשתמש בעבר כדי לצחוק על ההווה. בשני מערכונים חריגים ומרגשים, היא עשתה בדיוק ההיפך
נאום גנץ היה אמור להיות המנה העיקרית של הערב, אבל מי שחיכה לאנטריקוט משויש, קיבל במקום שניצל טבעול. מזל שנמצא צדיק אחד באולפן "פגוש את העיתונות" שהיטיב לסכם את הנאום עוד בטרם הושמע, למרות חוסר הזמינות החלקי של אחד ממגישיה
כל הערוצים נכשלו להיערך לפצצה שהטיל שר הביטחון, אבל בעוד במהדורת החדשות הנצפית ביותר חיפשו ניואנסים עדינים בדברים המפורשים, בערוץ של חסידי נתניהו הסירו את הכפפות
פרק סיום העונה של תכנית הסאטירה נתן תשובה מוצלחת במיוחד לשאלה הבוערת של השבוע: איך אפשר לצאת לחגוג כשהכול על הפנים. וגם: "היהודים באים" נכנסת לאירוע
"אסונטה" מגוללת סיפור אמיתי ומעלה מספר שאלות מעניינות, גם אם בצורה קצת פשטנית, כמו האם המערכת המשפטית בספרד משוחדת והאם פרקטיקת החקירה נאותה. וכמו בכל סרט או סדרה שבמרכזם פשע נגד ילדים, הנושא הרחב ביותר לדיון אינו הרצח עצמו אלא השאלות שעולות ממנו
החלטת הערוצים 11, 12 ו-13 לשדר את טקס המשואות הייתה החלטה רעה מיסודה. אמש הובהר כי לא מדובר בכלבי השמירה של הדמוקרטיה אלא במשרתי שלטון לכל דבר. הם ידעו בדיוק מה המשמעות של ההחלטה להעביר את השידור המהונדס והפחדני הזה - ובכל זאת בחרו בה
"הדברים שהלכו לאיבוד", הדרמה הראשונה לעבד את אירועי השבת השחורה, מציגה נערה ונער ממשפחות שכולות שלא מוצאים את עצמם בטקס יום הזיכרון של בית הספר, ומחליטים למרוד בו. המסר החשוב שלה רלוונטי גם, ואולי בעיקר, למבוגרים
יש לא מעט חסרונות לסדרה "גבר במלואו", אבל היא כיפית ומעניקה מנה גדושה של אסקפיזם, עם צוות שחקנים מצוין בראשות ג'ף דניאלס. אלא שאז היא מסתבכת עם עצמה ומגיעה לסיום מבולבל שמבזבז את כל הפוטנציאל
בזמן שריאל מדריד פירקה את באיירן מינכן, פירק גיא לרר את יאיר שרקי ואברי גלעד - אז איך קרה שמי ששיקף את הבעיה הגדולה של שידורי האקטואליה הוא דווקא שלום אסייג?
הדוקו שמציג את מעלליו של קווין ספייסי אמור להיות מסמך הופך קרביים: גברים שספייסי הטריד יושבים בפנים גלויות מול המצלמה ומבהירים - זיכויו של ספייסי לא בהכרח מצביע על חפותו. כמסמך עיתונאי "קווין ספייסי נחשף" עושה את העבודה. היא פשוט לא עושה אותה טוב במיוחד
יש לא מעט עיתונאים שעושים עבודה מדהימה במהלך המלחמה הזאת. במצב שבו הוותיקים נופלים מהרגליים, לא מעט עיתונאים צעירים מקבלים באופן טבעי את ההזדמנות להתקדם אל קרבת הבמה. אף אחד לא עשה את זה בחודשים האחרונים יותר טוב מעדי זריפי, וזה מעולה כי מדובר במקצוענית
קשה שלא להמליץ על הסדרה האיטלקית, שמספרת בצורה מבריקה את אחת מהיצירות היהודיות החשובות שנכתבו אי פעם - לצד מגילת רות, "המשפט" של קפקא ו"הכבש ה-16" של גפן - ואולי דווקא בגלל זה אי אפשר שלא לסייג ופשוט להמליץ על קריאת הספר במקום, בטח למי שטרם נחשף אליו
המעבר החדשותי מנוהל שבת למוצאיה, מתאפיין לרוב במעבר מטון שמתנגד לראש הממשלה לחדשות בניחוח ימין לייט, אבל אמש קרה דבר מוזר: הכתב המדיני של חדשות 12 החליט בשידור חי שנמאס לו
"שוגר", דרמת הפשע בכיכובו של קולין פארל, הציגה רגע WTF עם טוויסט שאינו רק עלילתי אלא סוגתי. בסדרה שיצאה מגדרה כדי להבהיר לנו באיזה ז'אנר היא פועלת, הטוויסט הזה גם חותר תחת מה שבא לפניו, גם מגוחך עד דמעות, וגם - וזו כנראה האירוניה הגדולה - לא מספיק מעניין
הז'קט של יונית לוי היה הצהרה אנושית בשידור חי, גיא פלג הבין מיד את הכזב בדיווח על אזרח שתקף את שיירת ראש הממשלה, והסרט של קושמרו היה בסדר גמור - עד שמשהו צורם מאוד נאמר. ארבע הערות על דברים שקרו אתמול במהדורות חדשות 12