"זאת הרמה אחרי 23 עונות?" שאלו ב"ארץ נהדרת". ואז הגיעה מירי רגב
יובל סמו זיקק את הטעם הרע בהזמנה למשתה של שרת התחבורה לכדי הזיה מבעיתה, בוטה ומזעזעת. כל מה שנותר הוא להביט על החיוך המופרע ולצאת מהדעת

יובל סמו זיקק את הטעם הרע בהזמנה למשתה של שרת התחבורה לכדי הזיה מבעיתה, בוטה ומזעזעת. כל מה שנותר הוא להביט על החיוך המופרע ולצאת מהדעת
מאז שהגששים צעקו: "ספרים רבותיי, ספרים", נדמה שלא הייתה הנגשה כה מוצלחת של תחום תרבותי שנחשב כבד. מי היה מאמין שתכנית שעניינה המלצות קריאה תגרום לי לצחוק בקול מול הטלוויזיה? אבל זה בדיוק מה שעושה "אתה חייב לקרוא את זה"
כשח"כ גלית דיסטל-אטבריאן צועקת "ישראל מדינה גזענית מאוד!" בערוץ הכנסת, היא לא מנסה לפתור גזענות. מחקר פסיכולוגי חדש מסביר בדיוק למה היא עושה את זה ולאן זה עלול להוביל | דעה
דור הפסיכולוג פירק אותו בשתי שניות, יובל סקי ניפצה לו את האגו, ודביר כבר לא חבר. וואלה, זו לא הייתה העונה שברקו תכנן, מבינים מה אני אומר? בן בירון מסכם עוד פרק של "אהבה חדשה"
המונולוג של לוסי אהריש בחדשות 13 הוא טקסט שצריך להילמד בשיעורי אזרחות, אילו היו כאן כאלה. חבל רק שבינתיים לימדו אותנו ארז טל ואורנה בנאי אזרחות מסוג שונה לגמרי
אם לא די בקולות המלחמה ששולחים אותנו להכין את הממ"ד במקום את התחפושות לפורים, באה הכתבה הזאת וריסקה את האמונה שעוד יהיה פה טוב יותר
"ביוטי" היא הכי ראיין-מרפית בתולדות ריאן מרפי, לטוב ולרע. כל כך מבאס כשהעונה של "וונדר מן" מגיעה לסיומה. "מסע בין כוכבים: האקדמיה" משלבת בצורה מבדרת בין מתח מיני בין צעירים וצעירות אטרקטיביים לבין דיבורי פסאודו-פילוסופיה על העתיד. 3 ביקורות על סדרות חדשות
אם היו מספרים בתחילת העונה לצופי "משחקי השף" שמי שייכנס ללבבות יהיה דווקא טבח צבאי, ספק אם היינו מאמינים. עובדה: אפילו שמעון וקנין לא ידע שזה מה שיקרה לו
העיסוק בפשע בבאר שבע הוא חשוב. בכלל, חשוב מאוד לעסוק יותר בפשע בתקשורת המיינסטרים. אבל ברצינות, מה זה עוזר כל התלונות הללו של רוביק דנילוביץ' בריאיון לחדשות 12 אם בסופו של דבר ארגון הפשע הכי גדול ומשפיע במדינה יושב בירושלים?
אולי מה שהכי יפה ב"כל האימהות משקרות", המתארת קבוצת נשים בעליבותן, הוא הכנות הרדיקלית, השפלה והמכוערת. בשונה מיצירות רבות בעשור האחרון שניסו להיות "הדבר הפמיניסטי הזה", כאן לא מדובר במניפסט אלא במארג יחסים טעון ומורכב, ופרקים שמותירים יותר שאלות מתשובות
סדרת הדרמה הניו-זילנדית "אחרי המסיבה" בוחנת את רעידת האדמה שתקיפה מינית יוצרת בסביבה כולה, לא רק אצל הקורבן. היא עוקבת אחרי מורה שהפכה לעדה יחידה לפשע ומגלה שאף אחד לא מאמין לה, כולל בתה, וכך המאבק לצדק הופך להרסני ומערער בדומה לפשע עצמו
"קרקע המציאות: מאחורי הטופ מודל הבאה של אמריקה", הדוקו שיצרו מור לושי ודניאל סיוון עבור נטפליקס, מתאר את הזוועות מאחורי להיט הריאליטי של טיירה בנקס. אם נדמה שהדרמה על המסך גדולה ומסוכנת, מאחורי הקלעים היא הייתה אפילו איומה יותר
המשדר בכאן 11 שעסק בסיפורה של נגה שחר הביא סיפור מאלף, שהסביר לרבים מהצופים את המורכבות של פגיעה מינית. ולמרות זאת הוא לא היה נטול בעיות, אפילו בעיות קשות
אביחי שטרן אצל רוני קובן הדגים ליכוד של פעם - לפני שנתניהו השאיר אחריו אדמה חרוכה. מנסור עבאס אצל דנה ויס הסביר למה הוא יקבע את זהות ראש הממשלה הבא. הסיוט האמיתי של בנימין נתניהו הוא שיום אחד הם יגלו זה את זה
"המירוץ למיליון" עוברת לקרואטיה עם משימות "משחקי הכס", עמרי חושף את הפרוטזה שלו והספיריות ממשיכות להיות הצמד הכי מצחיק בעונה. בן בירון בראודה מסכם עוד פרק של "המרוץ"
עם קריצות לסינדרלה, רומנטיקה סוחפת ושאלות של זהות, מעמד ושייכות, העונה הרביעית של סדרת הלהיט של נטפליקס מהפנטת. וכן: זה עוזר כשהכימיה הזוגית בקו העלילה הראשי הרבה-הרבה יותר משכנעת מבעונה הקודמת. זהירות: ספוילרים
"איך להגיע מבלפסט לגן עדן" מרגישה כמו המשך רוחני ל"נערות דרי", כולל גיבורות מצחיקות עם כימיה טבעית. אלא שהפעם טמונה בה הרבה יותר שאפתנות, אפלה ועומקים פסיכולוגיים, ושאלה אחת מרכזית: מה קורה כשהסודות שהטמנת כדי לחיות, הם בדיוק הדבר שמונע ממך לעשות את זה
"ארץ נהדרת" מצליחה לקרוע מצחוק עם חיקויים של אהוד ברק, איילה חסון, משפחת בן עוז והפוליאקוביות, אבל נמנעת מלגעת בשיח השמנופובי ובאסי עזר
"ריסט", הסדרה החדשה של אדיר מילר, נראית כמו מיליון דולר, נשמעת כמו "אסקימו לימון" (בקטע טוב), ומסתירה בתוכה את ההטרלה הכי מבריקה שנראתה בטלוויזיה המסחרית. הקומיקאי הוותיק החליט לתת לקהל שלו (ולעצמו) קצת קרדיט - וזה משתלם
מחקר הולנדי חדש מסביר איך טראמפ משתמש בהומור כאסטרטגיה פוליטית - ובערוץ 14 עושים בדיוק את אותו הדבר: מ"בלונים רחוק בשמיים" של ינון מגל ב-2020, דרך הלעג למשפחות שכולות, ועד ל"כוסות פלסטיק חד פעמיות" של שמעון ריקלין על קטארגייט
אלבניה ומונטנגרו במקום דרום אמריקה, הילדים המסקרנים של חוה זינגבוים, משפיעני רשת שהגיעו לאודישן הלא נכון - ואב שעצר להשתין ברגע הכי לא מתאים: בן בירון בראודה מסכם עוד פרק הדחה של "המרוץ למיליון"
אייטמים רבים הוקדשו אמש בטלוויזיה לזכרו של מתי כספי. ספק אם היה ביניהם מוזר כמו הקישור המאולץ שעשה עודד בן עמי בין המוזיקאי המנוח לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית
בעוד אביהו פנחסוב מתראיין אצל דני קושמרו בכדי לקדם מופע חדש, הלך האנדרדוג, מואב ורדי, לשמוע את סיפורו המרגש של אחד הזמרים הוותיקים והאהובים בישראל
העונה הנוכחית של "אהבה חדשה" היא הגילטי פלז'ר המושלם. מעולם לא היה קאסט כל כך שנוי במחלוקת, הורמונלי וחסר מעצורים כמו קבוצת האנשים האלה. אפילו לא צריך מניפולציות עריכה כדי להוציא אותם רע, הם עושים עבודה מדהימה בעצמם
עומר עציון ממצב את עצמו ככוכב על - הפעם עם חיקוי גאוני של אלי אוחנה, וגם בדמות הסחי בסדרת המערכונים המבריקה על פרדס חנה. ואולם, בין פאנצ'ים מועתקים מהטוויטר וההתעקשות להפוך את מרדכי דוד לדאחקה לא מזיקה - מרגיש ש"ארץ נהדרת" בוחנת את הסבלנות שלנו
"הצלחת של הארץ המובטחת" של כאן 11 מחברת בין מטבח, היסטוריה ומקרא במסע מרתק. המסעדן אסף דוקטור וד"ר ג'רמי פוגל יוצאים לשדה בסקרנות נדירה, פוגשים אנשים ומבשלים יחד. התוצאה אולי לא מלוטשת לגמרי, אבל היא פותחת את הראש בדיוק כמו שהיא פותחת את התיאבון
אמיליה קלארק וסופי טרנר משתחררות נפלא מהתפקידים שעשו אותן. קלארק והיילי לו ריצ'רדסון כובשות כל רגע על המסך ב"נשות המרגלים", ואילו טרנר מתבססת כשחקנית רב-גונית במותחן האפקטיבי "גנבה". וגם: "על קרח דק" כבשה את נטפליקס בלי סיבה טובה. 3 ביקורות קצרות
יונית לוי ומגי טביבי הציגו כתבות כמעט זהות בסוף הליינאפ, אבל בערוץ 11 ו-13 הרימו את הכפפה. בעוד שרון דוידוביץ' ידע להנגיש לציבור את הרגע ההיסטורי, בערוץ 13 הלכו על נוקאאוט עם צלילת עומק למספרים ולנשמה של הילד מהרצליה שכבש את העולם. ואז הגיע ביבי
הפרק על העוקץ שכשל והעבריין שעדיין חופשי חשף את הבעיה האמיתית: התוכנית מנסה למשוך צופים בדרכים עקלקלות עם הבטחות ריקות. במקום לחקור למה המשטרה לא עוצרת את נסימוב, אתגר מעניק לו זמן מסך שמציג אותו אנושי למדי
"כל האימהות משקרות", הסדרה החדשה של במאית "המפקדת", עוקבת אחרי קבוצת כדורשת נשים כושלת והשחקניות שמרכיבות אותה. היא מהנה, אינטליגנטית, קצבית וקצת צפויה, אבל זה הקאסט החלומי שהופך אותה לסדרה שלא כדאי לפספס
האם הוופל הבלגי שנשרף במטבח של השף המהולל הוא משל על חיינו כאן, או שאולי הפכנו למדינה שבה אפילו דרמה בשקל היא בעצם טריגר?
"סאדה" מציגה גיבורה בת יותר מחמישים בטלוויזיה הישראלית, ועוד בדמות של גננת ערבייה. ענת חדיד מגלמת אישה עקשנית שנאלצת לפעול בתחבולות כדי לשמור על העסק המשפחתי. הסדרה הקטנה והחכמה של התאגיד מצליחה לצמצם את הריחוק מהחברה הערבית
ערוץ 12 הפך דברים שהיועמ"שית אמרה בישיבת ממשלה על מחאה לגיטימית ל"הוכחה" שהשמאל צבוע. זה בדיוק מה שמוסוליני עשה | דעה