בניגוד למה שהורגלנו לו מנטפליקס - קרי, סדרות מנופחות שצריכות להיות קצרות בהרבה - בסדרת הדוקו-פשע הזו הבעיה היא הפוכה: הסדרה הושלמה בזמן שהתהליכים המשפטיים רק החלו להתנהל, מה שמשאיר את הצופים עם יותר מדי שאלות. ולמרות זאת, מדובר בדוקו טוב ומעניין
הקומדיה הרומנטית האוסטרלית היא אופציית צפייה חמודה להפליא, מלאה ברגעים מקסימים (וגם מעוררי מבוכה) ובדמויות שובות לב, בראשן הזוג הראשי, שגם יצר את הסדרה ונשוי במציאות. הבעיה היחידה היא ששמונה פרקים רק משאירים טעם של עוד
הכתבה של לוקאץ' על אלפי או עשרות אלפי ישראלים שבוחרים לעזוב את המדינה שלהם, את המשפחות ואת החברים שלהם, היא לא "עוד כתבת מגזין". יש פה תחושה של סיכום, של פחד שלא הכרנו בעבר
המיני-סדרה של דיסני פלוס דחוסה במשפטים מתוחכמים ומעוררי מחשבה ומתובלת בהומור ציני ובאבחנות שוברות לב. ובזמן שהיא מנופפת לנגד עינינו בסיפורו של הגיבור ששמו בשם הסדרה, היא מגניבה בערמומיות גם נקודות מבט אחרות, שאולי סותרות אבל גם נכונות לא פחות
חשיפה היא כבר לא להכין תגובה לשאלות נפיצות ולבכות מול המצלמה, היא גם להרשות לעצמך לדבר מהלב בלי לדאוג לרהיטות ולהתלכלך באמת. גם אם כל מילה שסטטיק אמר בסרט ששודר עליו אתמול בקשת 12 היא אמת לאמיתה, הצופה תמיד רואה את החוטים שמתפעלים את תיאטרון הבובות
בזמן שממשלת ישראל דוהרת לפרק את בית המשפט, וכשבחוץ מאות אלפי אזרחים מגיעים למחות, התעסקה התקשורת בדבר החשוב באמת: גלגולי עיניים וצקצוקים על המפגינים. הפעם היא גם קיבלה חיזוק מפתיע: יאיר לפיד, האיש שאמור היה להוביל את המחאה, אבל מעדיף להתעסק בעצמו
הסדרה החדשה של כאן 11 עם יהודה לוי מתארת את תככי עסקאות הנדל"ן שמנסות "לייהד" את האזור, כשבאמצע מתנגשים פלסטינים, מתנחלים, אנשי דת ואופורטוניסטים - אלא שהיא מתקשה להתרומם מעל לקלישאות ולאפרוריות
הרמזים היו מופרכים, הביצועים - לא קשורים למציאות, אבל למרות הביקורת, גם העונה הזאת של "הזמר במסכה" ניצחה את ערבי השידור שלה בפערים משמעותיים. כי אין כמו אננס בבגדי ספורט כדי לגרום לנו לברוח למקומות נעימים יותר מאשר המחאות והפיגועים שמסביבנו
הפרויקט הדוקומנטרי על היחידה אפופת הסוד אולי מלקט זיכרונות מאוסף מרשים של מרואיינים, אבל נמנע מכל עמדה ביקורתית או מסקנה מקורית. עם כל הכבוד להצצה הנדירה, זה לא מספיק בשביל להפוך למסמך בעל ערך
מה שהיה נפלא בסדרת הלהיט של כאן 11 הוא לא העלילה המופרכת, אלא בעיקר מה שהסתתר מתחתיה: תסריט אוהב אדם עם דיאלוגים מושלמים, שמציגים בחדות איך כל גיבוריה משחקים כל הזמן תפקידים, מעמידים פנים ועושים הצגות. למרות הכול, בסוף מגיעה גם גאולה
תוכנית פתיחת העונה של "פגישה" עם רוני קובן, הציגה מסע מרתק בסיפור חייו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר. ברגישות ובחכמה הדגיש קובן את החלקים מעוררי ההערכה וגם המרגיזים בדמות המסעירה הזאת. קצת חבל ששאלה אחת הכתימה במעט ראיון נפלא
הדרמה של קשת יודעת שהסיפור שלה דרמטי גם בלי קישוטים ופריטות פסנתר שיכוונו אותנו מתי להתרגש. אולי לא פלא שהיא מעוטרת בכוכבים כמו רותם סלע, יהודה לוי וליאור רז שיעזרו לה להחליק בגרון של הצופה הממוצע. אך עם כל הכבוד להם, מישהי אחרת גונבת את ההצגה
קראתם את הציוץ המחריד של טלי גוטליב? ראיתם אותה צורחת בכנסת? שמעתם את נתניהו מגנה את דבריה? מזל טוב, אתם חלק מההצגה שתפקידה להסיח את דעתכם מהעיקר. התקשורת לוקחת חלק פעיל בקרקס הזה, ורק השחקנים סביב הנאשם בפלילים מתחלפים. וגם: מירי רגב שוברת שיאי רשעות
סדרת הלהיט של נטפליקס איבדה את הביקורת החברתית הפמיניסטית שלה בעונה הראשונה. לאחר מכן ניסתה, לא בהצלחה רבה, לייצר מעין טראש מותחן פסיכולוגי בתיבול ביקורת חברתית על היפים והעשירים. ובעונתה הרביעית והחדשה היא זונחת כל רצון לביקורת ופשוט מתמכרת לטראש
"מחוברים" 10 מנסה לספק את הסחורה במהירות מתוך הנחה שלקהל שלה כבר אין סבלנות, ועל הדרך היא מאבדת הרבה מהניואנסים והרגישות שאפיינו אותה בעונות הראשונות. אבל בזכות דמויות כמו בוגנים, בנאי ופלס, נדמה שגם הפעם היא תהיה שווה את הצפייה
כמו סדרות נוער רבות כל כך, גם החדשה של נטפליקס לא בדיוק מדייקת בכתיבת הגיבורים שבמרכזה. תוסיפו לכך את הרוחות שלא ממש נראות משכנעות וקיבלתם בעיה. אך למזלה של "לוקווד ושות'", הליהוק המוצלח והכימיה בין השחקנים מספיקים לבדם להפוך אותה לבינג' כיפי
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר לא ממש פתח את הלב והמגירות בריאיון לתוכנית "עובדה". דווקא לכן, כשהוא קובע ביובש ובעייפות שישראל על סף הפיכה ושמישהו ישלם בדם, זה הרבה יותר מדאיג. הדבר הכי מזעזע, הוא שהמילים כאלה כבר לא מזעזעות בכלל
למרבה הפלא, למרות התחושה של השטחיות והרדידות, יש בדוקו החדש של נטפליקס לא מעט עומק. הוא מבליט את הצדדים הפחות יפים של נפש האדם ויחד עם המאניה המשתקפת בתחילה הוא גולש אט-אט גם למחוזות הדיפרסיה. זהו דוקו פחות קליל משניתן לחשוב בתחילתו
דרמת המלחמה של נטפליקס יעילה מאוד, שזו דרך יפה להגיד שכמעט כל החלקים הנכונים כאן, היא לגמרי ראויה לצפייה, אבל אין ב"הלוחמות" שום דבר חדש או יוצא דופן. יש כמוה לא מעט יצירות, ואפילו לא צריך לחפש רחוק כדי למצוא דוגמאות
אין מה לכעוס על אלדד יניב. לאדם בהחלט מותר לשנות את דעתו. הוא אפילו לא חייב לנמק את השינוי. אלא שיניב לא באמת התפכח משום דבר, אלא נשאר נאמן לדבר הכי חשוב לו: הקידום האישי של עצמו
אניה בוקשטיין מצוינת, עמוס תמם בתפקידו הטוב ביותר מזה שנים, ומעל כולם נישא אור בן מלך בתפקיד אסא, עם תצוגת משחק פנטסטית, כזו שקשה להוריד ממנה את העיניים, על התפר שבין פגיעות מעוררת חמלה לאכזריות מפחידה. בעזרתם, העונה השנייה של "המדובב" התעלתה על קודמתה
האנשים מאחורי האפוס התיעודי "מלחמת וייטנאם" חוזרים עם סדרה חדשה שבוחנת כיצד הביטה אמריקה על הרייך השלישי ופשעיו נגד העם היהודי, ואיך מורשת אפלה של גזענות, אנטישמיות ושנאת זרים מטילה צל כבד על עברה של המעצמה - וגם על ההווה שלה
"הטרמפיסט עם הגרזן", הדוקו-פשע החדש של נטפליקס, מספר על קאי, חסר בית שעצר תקיפה של שלושה אנשים, הפך מיד לגיבור תרבות - וכעבור חודשים ספורים נעצר בחשד לרצח אכזרי. זהו מסע מהיר ומטלטל רגשית על המהירות שבה אהבה מתחלפת בשנאה, ועל הסכנה שבנהירה אחר עדר הלייקים
קשה לא ליפול בקסמי אנדרסון בסרט החדש של נטפליקס. היא מדברת בכזאת כנות ומתיקות, והצליחה לשמור על נפש פתוחה ותמימות מקסימה, גם אחרי החיים הפרועים שהיו לה עד כה. גם אם זה לא הדוקו הכי מתוחכם שראיתם, הוא כן בוחן מחדש אירועים סנסציוניים וממסגר אותם בצורה מרתקת
