ההפקה של "אקס פקטור לאירוויזיון" מתוקתקת, תמהיל המתמודדים בפרק הפתיחה מוצלח, אבל בגדול התוכנית הרגישה כמו מתכון שכל מרכיביו בנפרד טעימים והחיבור ביניהם ממש לא. הכימיה בין השופטים רחוקה מלהדהים, ובעיקר יש שם בעיה אחת גדולה בדמות נטע ברזילי
"המושכים בחוטים" ("Inside Job"), סדרת האנימציה למבוגרים הראשונה שנוצרה באולפן הביתי החדיש של נטפליקס, מושכת את הצופים אליה בגלל ההבטחה לצחוק על חובבי תיאוריות קשר נלעגות. אלא שמתחת לפני השטח מתפתחת עלילה מורכבת שמשאירה את הצופים עם טעם של עוד
הסדרה החדשה של הוט, שעוקבת אחר שתי שותפות לדירה בתל אביב, מזכירה יותר מדי קלישאות על שותפים בלתי נסבלים וסובלת מבעיות אפיון. אף על פי כן, יש מקום גדול לאופטימיות לנוכח הכשרונות שעומדים מאחוריה, ובעיקר בזכות נקודת אור ענקית שמגיעה רק בפרק השלישי
בסדרת הכתבות שלו במהדורת 12 מתמקד חמו בעיקר בניפוץ דעות קדומות, ומצליח להסביר בנחת, בלי צעקות, שאולי המציאות נראית קצת אחרת מאיך שהיא מוצגת. הוא מנהל את השיחה בנחת, מודע לכאבים של הצדדים, תוך שהוא הולך נגד המוסכמות הטלוויזיוניות - וזה הצליח לו בענק
אחרי הטוויסט של סוף העונה השנייה, מהרגעים הטלוויזיוניים הגדולים של השנים האחרונות, ניתן היה לצפות לטריפת קלפים מוחלטת של "יורשים". אבל זה לא מה שקורה. משפחת רוי מתבקעת למחנות, ובכל זאת הדינמיקה היא אותה דינמיקה מוכרת, דפוקה ומענגת. עם זאת, משהו חייב לזוז
הכוכבית שמעל מהדורת שישי החדשה של כאן 11 היא אולי לא אסון, אבל בהחלט מובילה למבוכה בלתי נמנעת. בצילה, "השבוע עם גאולה" ניסתה להציג אלטרנטיבה שאפתנית ומעוררת הערכה למתחרותיה, שהתבזבזה על משדר איטי ודי משמים, רחוק מאוד מאיך שאמורה להיראות תוכנית דגל
יום יבוא, ובמילון יוסיפו את הערך "זבל טלוויזיוני" ולידו יהיה איור של אופירה אסייג תופסת את הראש בהלם. מה שאמור היה להיות גילטי פלז'ר בלתי מזיק הפך להיות עוגן רייטינג חסר ערך, שכל מטרתו הוא להציג "מלחמת רייטינג" מדומיינת בזמן שכל הצופים כבר נטשו לנטפליקס
"סכנת משחק הדיונון" זעקה הכותרת באולפן של תמר איש-שלום בחדשות 13, רגע לפני שליאור ורוצלבסקי תהתה בכתבה איך משרד החינוך עדיין לא הגיב לסדרה למרות כמה פניות אליו. עם כל הכבוד לפאניקה המוסרית התורנית - לא סדרות בטלוויזיה אחראיות להשחתת הנוער
ארבע שנים חיכינו לעונה השלישית של "להיות איתה" - והזמן עשה לה רק טוב. היוצר והתסריטאי הראשי אסי עזר התבגר ומתכונן לאבהות, וזה ניכר בכל רגע ורגע בפרק הראשון של העונה
המורשת הבעייתית של "צל של אמת" גרמה לכך שיש לקחת בעירבון מוגבל יצירות פשע אמיתי, אבל בכל הזהירות הנדרשת צריך לומר ש"למה אמרתי אני" של יס דוקו הוא סרט אפקטיבי, מצוין ומשכנע
אחת מכוכבות הפופ הגדולות בעולם התראיינה ל"אולפן שישי", וכמעט נרדמה מול המראיין. אסי עזר טעה בשם שלה, הביך אותה כשהציג בפניה את בעלו וגרם לה לשרשרת של פיהוקים בוטים. "לא נעלבתי", הוא הוסיף בקריינות מאוחרת, כדי להדגיש מה באמת חשוב בכתבה הזאת: אסי עזר
בדיוק כמו רב המכר שעליו היא מבוססת, "עוזרת בית" של נטפליקס מצליחה למצוא אופטימיות, חום ואנושיות גם בעוני קשה וחסר רחמים. זיק התקווה הזה, ביחד עם הופעה עוצרת נשימה של מרגרט קוואלי וכתיבה ובימוי חכמים ורגישים - הופכים אותה לחוויה מזככת
יש מקום לסרט נוסף שיעדכן בהתפתחויות האחרונות בגזרת בריטני, אבל ההמשך ל"לשחרר את בריטני" המצוין לוקה בעבודה רעועה ושטחית, המסתמכת על שלוש עדויות של דמויות זוטרות מסביבתה של הזמרת. אם הוא מבהיר משהו זה שהסרט הבא חייב להיות בקולה של ספירס עצמה
קשה לראות לאן הסדרה החדשה של כאן 11 הולכת, ואיזה מין מוצא יש לדמויות הללו מהסבך שאליו נקלעו, אם בכלל. בין אם היא תתגלה כהפתעה גדולה בהמשך העונה, ובין אם לא, "עלומים" מספקת עוד תזכורת לתהומות שאליה יכולים להגיע נערים, כשהתנאים גרועים מלכתחילה
אם היינו מורידים כוסית ערק בכל פעם שצופית גרנט אמרה "וואו", היינו גומרים במיון. ובכל זאת, פרק הבכורה של העונה החדשה של "אבודים" היה הכל חוץ מ"וואו". בסופו לא למדנו דבר שאי אפשר היה להבין כבר מהפרומו, בתקווה שנחזור ונצפה שוב. סליחה, אבל מחכים לי בנטפליקס
בתוך מהדורת חדשות כל כך ארוכה לא הוזכרה ידיעה שעומדת להשפיע על עשרות אלפי ישראלים היום. ככה זה כנראה כשאין איזה מחולל קיטוב או שנאה שאפשר לרתום אליו רייטינג קל. וגם: יכול להיות שראש הממשלה נפתלי בנט שכח את הדברים החשובים שאמר שר החינוך נפתלי בנט?
המותחן הספרדי ההיסטורי מגוחך ומופרך, הגאון מאחורי "מי מתגורר בבית היל" עושה זאת פעם נוספת, וגם סדרת האנימציה שאין באמת שום סיבה לצפות בה אלא אם כן אתם ממש אוהבים את שיקגו. זה מה שחשבנו על "שם קוד: יגואר", "טקס חצות" ו"דודתי המגניבה"
