המוסד מת מצחוק: מזמן לא היה סרט ישראלי מצחיק כמו "המוסד"
"המוסד", קומדיית הריגול בכיכובו של צחי הלוי המצוין, צפויה להיות הלהיט המקומי הגדול של הקיץ, ואפשר להבין למה: מדובר בסרט מצחיק ביותר, המספק מינון מרשים של דאחקה טובה אחת לשתי דקות
"המוסד", קומדיית הריגול בכיכובו של צחי הלוי המצוין, צפויה להיות הלהיט המקומי הגדול של הקיץ, ואפשר להבין למה: מדובר בסרט מצחיק ביותר, המספק מינון מרשים של דאחקה טובה אחת לשתי דקות
הגלגול המחודש של הזוועתון הקלאסי משנות השמונים מציג כמה רעיונות יפים, אבל בסופו של דבר הוא לא מגניב, לא מצחיק - ובעיקר לא מבהיל
הדמויות מעולות, האנימציה מרהיבה ויש בו נשמה, אבל האם "צעצוע של סיפור 4" באמת מצליח להתעלות לגבהים? הכל תלוי בשאלה אם חרשתם על שלושת הפרקים הקודמים, או שאתם צוללים לעולם הזה לראשונה
מעריצי בוב דילן יתמוגגו וחובבי מוזיקה יתענגו מסרטו של מרטין סקורסזה בנטפליקס. לא רק בגלל המוזיקה והתיעוד, אלא כי על הדרך הם יצרו גם ז'אנר חדש של קולנוע תיעודי, שמשלב אשליה עם מציאות
אחרי שלושה פרקים מצוינים, סדרת סרטי "גברים בשחור" מתרסקת בגלגול החדש שלה, שמנסה לקחת אותה לכיוון צעיר ובינלאומי יותר, אבל עושה זאת עם תסריט ברמה מנטלית של בני שלוש ואפקטים שנראה כאילו עלו חמש פרוטות
הדרמה האיטלקית "טעימה מהחיים" עוסקת בשף חם מזג הלוקח תחת חסותו צעיר על הרצף האוטיסטי שניחן בכישורים קולינריים. לא מדובר בארוחת גורמה, אבל בדרכו הצנועה, מצליח הסרט הזה להותיר טעם טוב מאוד בפה
"החבר דב", סרטם של ברק הימן ואורי לוי על דב חנין, נעשה אמנם מתוך הערצה, אבל הוא אינו פולחן אישיות, אלא סיפור על אנשים שרוצים לשנות את העולם מתוך אהבה טהורה לזולת, ויודעים שגם שינוי קטן יכול לעשות הבדל גדול
למה "תל אביב על האש" הישראלי-פלסטיני כל כך מצליח ברחבי תבל? לא כי זה "עוד סרט על הכיבוש", אלא כי הוא מוכיח שאפשר להתעסק בסכסוך בצורה קלילה אך חדה, כאובה אך נטולת התקרבנות
"אקס-מן: הפניקס האפלה" אמור להיות הפרק האחרון בשלב זה בסדרת הסרטים, עד שהמוטנטים יתמזגו ביקום המורחב של מארוול, ולמרבה הצער הוא מותיר טעם רע בפה. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שאת התפקיד הראשי מגלמת כוכבת של "משחקי הכס"
אחרי קילומטרז' בימתי וטלוויזיוני מרשים, מירב פלדמן סוף כל סוף מגיעה לקולנוע, עם תפקיד ראשי בקומדיה הצבאית "מבצע שלאגר". בריאיון, היא מדברת על משחקי הכוחות בין המינים, הרצון לשנות את העולם והתגובות שהיא מקבלת ברחוב בזכות "נבסו"
"יסטרדיי" המדובר מציג רעיון שנשמע מבריק על הנייר: עולם שבו הביטלס נמחקים מהזיכרון של כולם, חוץ משל מוזיקאי שאפתן. בפועל, הביצוע הופך אותו לסרט זניח למדי, ונשכח בעצמו
סצינות הפעולה לא מהממות, הנבלים בעייתים והאמירות מאכילות בכפית, אבל "ספיידרמן: רחוק מהבית" הוא בסך הכל סרט כיפי, מקסים ומלא חדווה, עם ליהוק מושלם וסיומת מוחצת שמשאירה המון תקוות לקראת העשור הבא
מצד אחד, ציון כמעט מושלם ברוטן טומטוז וכתרים כמו "סרט פולחן" ו"קולו של דור". מצד אחר, כישלון קופתי והרבה הייטרים. אז מה האמת על "חורשות את הלילה"? שהוא לא מצחיק, אבל הסיומת שלו מותירה בפה טעם מדהים