פרס סאסא סטון לספרות ילדים ונוער ניתן השנה לספר "שושנה חיפושית הזבל המשועממת" של אורית ברגמן, בטקס שהוקדש לבני המשפחה שנחטפו ב-7 באוקטובר. באירוע, בנוכחות בני משפחת ביבס המורחבת, הקריאה גלילה רון פדר עמית מכתב בשם "ג'ינג'י", גיבור ספריה הידוע
ספר העיון "עטלפים" של ד"ר יוסי יובל מתחקה אחרי היצורים המעופפים, ולא פחות מכך אחרי המשוגעים לדבר שחוקרים אותם. לבד מהיותו מלא ידע ופרטים, הוא כתוב כמעט כמו ספר מתח, וההתלהבות ניכרת כמעט בכל משפט שמופיע בו
במוקד "כהרף עין" של יואב בלום נמצאים שני בלשים מתחילים שחוקרים את מותו של פיזיקאי גאון, שהצליח למצוא דרך לחזור ולצפות ברגעים מכוננים מהעבר. זהו ספר סוחף וכתוב בתבונה מאת סופר בשל וחד, גם אם הקריאה בו מלווה בתחושה קלה של החמצה
גיבורת ספר הילדים "אלה-קרי הילדה מלפלנד" מסדרת "ילדי העולם" המפורסמת, הלכה לעולמה בגיל 78. את הספר כתבה העיתונאית השוודית אלי ינס וצילמה אנה ריבקין-בריק. הוא נכתב במקור בשוודית, תורגם לעברית על ידי לאה גולדברג ופורסם לראשונה בעברית בשנת 1954
בראש הדף אני כותב את שם הסיפור: "הרכבת לוושינגטון", ואחר כך מוחק וכותב "כלניות סגולות" ואחר כך שוב מוחק הכל ומתחיל לבכות כמו תינוק. אבא. אמא. לא נשארו לי מספיק מילים בשביל לסיים את הסיפור. דבר אלי. ספר לי חדשות טובות. תגיד לי משהו שירגיע. סיפור מקורי קצר
סוזן קיין (מחברת רב המכר "שקט") נעזרת במדע וסיפורים כדי להדגים את עוצמתה של אישיות מרירה-מתוקה, ואיך היא משמשת ככוח עדין המאפשר לנו להתעלות מעל כאב אישי וקולקטיבי. קראו פרק מתוך "מתיקות-מרירה: כיצד הנטייה לעצב וגעגוע מעשירה את חיינו ומקנה לנו חוסן"
12 שנים אחרי טבח משפחת פוגל בשומרון, ובמקביל לטבח החמאס בדרום, יוצא ספרו של פוגל המורכב ממסות שעוסקות בילדות וביחסי האחים, בחיים בהתנחלות וביציאה ממנה. זהו ספר חכם. מעמיק מאוד. מקורי. ספר שמצריך זמן ומחשבה, והוא הכי חזק כשהוא הכי אישי
ספרה החדש של אורנה עקאד, מועמדת פרס ספיר 2012, הוא רומן וידוי הכתוב כמכתב ארוך של הגיבורה אוריאנה לאירה, מורתה המיתולוגית למשחק, שבו מועלים זיכרונות קשים מילדותה וטראומות מהעבר כמו ניצול מיני, בעיות אכילה ואובדניות. קראו את הפרק הראשון
הרס וחורבן מולידים לפעמים גם יצירה טובה. משמעותית. חשובה. למילים יש יכולת להציע אופק אחר גם בימים קשים כאלה. "שלושה ימים בקיץ" עושה זאת, מתנהל בעדינות גדולה ונמנע מליפול למהמורות שמציבה לפעמים כתיבה על אסונות נוראים ומלחמה
ד"ר נחום ורבין, שטיפל בפצועים במוצב שעל גדות תעלת סואץ, מגולל בספרו "מוצב המזח: סיפור על כניעה וגבורה" את ימי מלחמת יום הכיפורים הראשונים, ההחלטה להיכנע, הנפילה בשבי המצרי והחזרה לישראל. אלה חוויות קשות ממלחמה ארורה שעדיין תקועה לנו בגרון
בספרו החדש "מפליגים" מייצר חגי ליניק זרימה אסוציאטיבית חופשית לכאורה, אבל בגלל שהיא נובעת כל הזמן מאותו מקור חוויתי חזק, אתה באופן מוזר לא הולך לאיבוד
יש משהו מאוד משוחרר ומשוכלל בכתיבה של נמדר, משהו שחוגג את החיים והופך את קובץ הסיפורים החדש שלו למהנה לקריאה. בנוסף לכך, הוא מלא געגוע גדול לנופים שהולכים ונכחדים, ואף בעונג אירוטי שלא נתקלים בו רבות בספרות הישראלית
אשכול נבו חוזר עם הספר החדש "לב רעב", קובץ סיפורים קצרים המבקש להזכיר שברגעים האינטימיים הקטנים חבויה המשמעות הגדולה ביותר. מתוכו קראו את תחילת הסיפור "סימנים כחולים"
בין ספריו הידועים של פרופ' הופמן נמנים "ספר יוסף", "ברנהרט", "כריסטוס של דגים", "מה שלומך דולורס" ו"Curriculum Vitae". פרופ' יגאל שוורץ, חברו ועורך ספריו הראשונים, לוואלה! תרבות: "זה האיש הכי חכם, הכי עדין והכי מדוייק שפגשתי בחיים שלי"
ספרו החמישי של אודי שרבני חותר לאיזו כנות, לדיבור פתוח וישיר שמשתדל "לשים את הדברים על השולחן", מנסה לנפץ ולפצח ולגרוס את העטיפה של המילים מתוך ניסיון להגיע אל ה"תוך" שלהם, ובעת ובעונה אחת גם הכרה שהניסיון הזה הוא אולי בלתי אפשרי. נדון מראש לכישלון
סיפור חייו של פוגל רצוף עוני, נדודים, ובחירות משונות/סנסציוניות. רק שנים אחרי שנספה באושוויץ התגלתה יצירתו וגדולתו בארץ ישראל הצעירה, וכעת הוא זוכה לביוגרפיה מקיפה, מרשימה ועשירה, שמיטיבה להאיר ולשרטט את נפשו הסוערת, על שלל הסתירות, האורות והצללים שבה
עיתונאית שפוטרה פותחת בשכרונה עמוד אינסטגרם לגבר פיקטיבי שאומר כל מה שעובר לו בראש, רב עם מי שהוא רוצה, מעלה פוסטים מרושעים ובעיקר עושה מה שמתחשק לו בלי לחשוב מה יגידו. להפתעתה, בן לילה הוא גם הופך לוויראלי. קראו פרק ראשון מתוך "תעקבו אחריי"
שתי נשים. זהויות בדויות רבות. "השקרים שאני מספרת", מאת מחברת "הטיסה האחרונה", הוא מותחן גדוש תפניות הצולל עמוק אל תוך נפשן ורצונותיהן של שתי נשים, ומתלווה למסען הבלתי מתפשר לתקן את העבר ולכתוב מחדש עתיד טוב יותר. קראו פרק ראשון
לאחר נסיון שר התרבות למנות לוועד נאמני פרסי הספרות רק תומכים של נתניהו, הודיעו כמאה אנשי ספרות, בהם חיים באר, צרויה שלו ודרור משעני, כי לא יגישו את יצירותיהם לוועדות ממשלתיות. כמו כן הודיעו עשרות אנשי אקדמיה וספרות כי יימנעו מלשבת בוועדות שיפוט הפרסים
יש בספר גיבור ראשי ואפילו יש בו סיפור אהבה. יש בו גיבור, אך הוא אינו בן-אדם, כי-אם בית, ובית זה הוא גם מושא אהבתו של המחבר בספר. אכן, גם בית יכול להיות גיבורהּ הראשי של יצירת ספרות
זוהר קידם את מינוי השלושה, המזוהים כתומכי נתניהו, כנציגיו לוועד הנאמנים של פרסי הספרות. בתגובה לביקורת, אמר השר לוואלה! תרבות כי "זיהוים כתומכי נתניהו - זלזול בהישגיהם". בהמשך, ציפר הסיר מועמדותו לבקשת עיתון "הארץ" שבו הוא עובד, ואמר: "משרד התרבות טעה"
גפן הוא סטורי-טלר מלידה, ולכן לא ברור למה בחר לכתוב מעשיית חג מולד ארכאית, שמרגישה תלושה מהמציאות של ילדי ישראל. קשה להאמין ש"סילברלין" של גפן היה יוצא לאור, לו היה כותב אותו מישהו אחר. במקביל: הסופרת ענת לב-אדלר מוציאה ספר ילדים ראשון ומוצלח
הוויכוח המר על הגיור והיחס לנוכרים קורע אותנו לגזרים מאז ימי שיבת ציון ועד היום. אבל רות המואביה, אם המלכות שלנו, נמצאת מעל לכל מחלוקת - וכשאני תוהה על נסיבות כתיבת המגילה הנושאת את שמה, עולה בי מסקנה מתבקשת אחת. הסופרת יוכי ברנדס בטור מיוחד לחג שבועות
ועדת הפרס קבעה כי שיריה של מילק "מצליחים ללכוד בצורה האותנטית ביותר את חווייתה של אישה המפלסת את דרכה בתוך מציאות רוויית קשיים פנימיים וחיצוניים", וכי היא התבלטה מתחילת דרכה כמשוררת "בעלת קול מובחן מאוד ואמיץ"
בילדותו, כפי שתיאר שלו, היה מגיע ליקנעם והיה העמק נפרס לפניו באחת, הרגיש שלו כאילו הוא מגיע "אל עברו האחר, הטוב של העולם...". בנופים האלה, בדרך להלוויה של הסופר, ביקש אודי בן סעדיה לראות שוב את תיאוריו של שלו מתעוררים לחיים
ג'נט מקרדי, כוכבת "iCarly" ו"סאם וקאט", כתבה את "אני שמחה שאמא שלי מתה", ספר זכרונות עטור שבחים החושף את סיפורה של ילדה שחקנית בעלת הפרעות אכילה ובעיות התמכרות, ועל יחסיה המורכבים עם אמה השתלטנית. עכשיו הספר מגיע בעברית. קראו פרק מתוכו
נקודת הפתיחה של "משהו קורה לבלה", ספרה של אוריין צ'פלין, מצוינת. יש בה הרבה הומור והרבה דמיון, בפרט בכל מה שנוגע לתיאור דמותה של הגיבורה, זמרת האופרה שלוקה בדמנציה. אך בהמשך הדמות נותרת קצת תקועה, ומשהו בתיאור הצבעוני והנוגע ללב דוהה
המשורר וחתן פרס ישראל מאיר ויזלטיר הלך לעולמו בגיל 82. ויזלטיר נחשב לאחד המשוררים והמתרגמים הבולטים והחשובים בתולדות המדינה. בשנת 2000 קיבל פרס ישראל לספרות ושירה. פרופ' מנחם פרי: "הוא היה ממנהיגי השירה העברית". בתו: "קיבל טיפול ניסיוני לסרטן שממנו מת"
הפסטיבל שיתקיים במשך חמישה ימים ולילות מציע תכנית אירועי תרבות, מופעים מקוריים ומפגשים ספרותיים חד-פעמיים
מבלי משים ואולי גם מבלי להתכוון, עמנואל (מנו) רוזן כתב סיפור רלוונטי ואקטואלי מתמיד על הצורך לא לוותר ועל הצורך לנהל מאבק חסר פשרות, בטח כשזה נוגע לערכים הבסיסים ביותר שעליהם מושתתים החיים
הייתי שמח לראות בביוגרפיה שכתב ד"ר עידו בסוק על הסופר יעקב שבתאי קצת יותר מהמזג של בסוק כמשורר, וקצת פחות מזה של החוקר האקדמי המכובד, גם אם הרצון לא להוציא מתחת ידו משהו סנסציוני מדי הוא מובן
הסופר, שחתם על מכתב הסופרים נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, אמר ב"כאן ב'" כי "הביטוי הראשון של האלימות של השינוי החקיקתי זה להשתלט על הספרים. קודם כל יוציאו מהספרייה ספרים של ערבים ושמאלנים"
השם האירוני "אושוויץ, עיר שלווה" לא צריך להטעות. באוסף הסיפורים של פרימו לוי לא נמצא את האירועים הברוטליים הצפויים. אפילו כשהם עוסקים במחנה ההשמדה הם מושכים הצידה, אל רגעי הפוגה, חמלה, ורגעים אנושיים עם חיוניות ולפעמים אפילו לא מעט שמחה
ספרה החדש של מאיה ערד נכתב כגלויות בגוף ראשון על ידי הגיבורה, טכניקה שמאפשרת לרומן לקיים כל הזמן מעין פער אירוני בין מה שאנחנו יודעים למה שהגיבורה יודעת. לכאורה טריק ספרותי משומש, אבל בפועל כזה שמיטיב לשחק על התהום הפעורה ולדלות ממנה אופטימיות למרות הכל
ספרה החדש של אמילי סנט ג'ון מנדל שוזר ביחד את סיפורה של אישה שנופלת מסיפון אונייה בלב אוקיינוס, הונאה כלכלית חוצת יבשות, כתובת נאצה משונה על חזית מלון וכדור אקסטזי קטלני אחד. קראו את הפרק הראשון מתוך "מלון הזכוכית"
ישי שריד ממשיך ב"מגלה החולשות" את מה שהתחיל בספריו הקודמים - ניסיון לדבר על המותר והאסור, על מערכות שבהן פושטת לא פעם זוהמה מוסרית. בתוך הנוף המוכר של ספרות המקור, יש כאן התוויית דרך חשובה מאוד בשאלה על מה ראוי וחשוב לכתוב
