האם נחשף הכומר שהיה ההשראה האמיתית לרוזן דרקולה?
סופר בריטי טוען שדמותו המיתולוגית של דרקולה אינה מבוססת על הרוזן הרומני ולאד המשפד כפי שנהוג היה לחשוב, אלא על סיפוריו של כומר מדבון, אנגליה. זה הנימוק שלו
ארכיון ספרות - נובמבר 2019
כשאפילו בנאצי הנורא והקיצוני ביותר אין רוע מוחלט
"הנוסע" שכתב אולריך בושוויץ הוא רומן חשוב במיוחד, משום שהוא שוטח לא רק את נקודת המבט של היהודי הרדוף בזמן אמת, אלא גם את זו של האזרחים הגרמנים ערב מלחמת העולם השנייה. אנו מלווים לא רק יהודי שקרס עליו עולמו אלא גם נפשות גרמניות תועות ומבולבלות
פתיחת הספר על צפון קוריאה תגרום ללסת להישמט. משם זה רק יתגבר
"כוכב הצפון", ספרו של הסופר הבריטי ד"ב ג'ון שיוצא בימים אלו בעברית, מתחיל עם חטיפתם של זוג מקוריאה הצפונית וממשיך עם שליחתם למדינות אחרות למטרות ביון. "לא עניין אותי לכתוב על מה שאני מכיר", הוא אומר. ומה יהיה עם המדינה? "קים לא יפתח אותה למערב". ריאיון
בשוליה של הדרמה: "חלק כמו מים" מציג שני גיבורים מינוריים בסמוך לסערה
ספר הביכורים היפה של טלי שמיר-ורצברגר מורכב ממשפטים קצרים וברורים, נטולי חידות והתפייטות, עוסקים לכאורה ברגיל ובצפוי. אבל כשהם מצטרפים זה לזה מתגלה הבלתי רגיל שמתחת לרגיל, הרעש שמתחת לשקט
"המרגל והבוגד" הוא מועמד חזק לתואר ספר העשור, ולא מהסיבות המובנות מאליהן
במשך שלוש שנים גבה בן מקנטייר עדויות מדוקדקות ממקור ראשון ומאין-ספור מרואיינים אחרים על פעילותו של איש קג"ב שהחל לרגל לטובת הבריטים, עד שעיצב את יצירת המופת הזאת, שמעבר לסיפורת הנפלאה היא שופכת אור על הנפש האנושית
בספר הזה הדמויות שטוחות והשפה די נמוכה. וזה כל כך מרענן ונהדר
האם עולם הספרות פתוח רק לשוחרי העברית היפה ולמכורים? לפעמים מותר להתענג גם על קריאה פשוטה, מעט ילדותית ופשוט לזרום עם הטקסט. ב"השועלים של שמשון" סימון טטרו מתבסס על שבועה אחת: אני את השפה שהכרתי בשכונה לא מלבין. ככה דיברו אצלנו וכך בדיוק אתם גם תחוו זאת
מעצור קריאה: "חוה" של איגי דיין יפה, אך ברובו ריק מתוכן
איגי דיין, מתופף משינה, מפתיע בספר ביכורים שכתב בטלפון. הוא שוזר משפטים בשפה גבוהה כנמוכה, פה ושם יש דימויים מאולצים, אבל צורת הביטוי של דיין היא נקודת חוזקה גדולה של הספר הזה. מה שמפיל אותו הוא הסיפורת עצמה