טראמפ התבזה החודש, והתקשורת הישראלית התעקשה להתבזות עוד יותר
מאור זגורי הצטרף לפנתיאון הטראש, שלמה שרף סיפק פליטת פה אחת יותר מדי והשפוטים של טראמפ הוסיפו חטא על פשע. סיכום החודש שבסופו אפילו אברי גלעד נאלץ להתנצל
מאור זגורי הצטרף לפנתיאון הטראש, שלמה שרף סיפק פליטת פה אחת יותר מדי והשפוטים של טראמפ הוסיפו חטא על פשע. סיכום החודש שבסופו אפילו אברי גלעד נאלץ להתנצל
כשראש הממשלה מדבר על נשים ועל פמיניזם - במקום משפטים ממוקדים, מסרים ברורים על גבול הסיסמאות, יוצא לו שנשים הן בעלי חיים. במקום צירופים נוקבים ונחרצים כמו "החיים עצמם", "סלע קיומנו", יוצא לו דרדל'ה: "אני די פמיניסט". אין מנוס מלהסיק שהן מלחיצות אותו מאוד
כוכבי ובמאי "שעת נעילה" השתתפו בדיון בכנסת על טראומת מלחמת יום כיפור וחברי כנסת שיבחו את הסדרה. אימרי ביטון: "לקח לי 13 שנה להבין שאני בפוסט טראומה". עומר פרלמן: "למה לא שומעים מספיק על הפצועים בנפש?"
מדינת ישראל לא קשורה לטיסה של איתן סטיבה לחלל. היא לא מימנה אותו, לא הגתה אותו, לא השתתפה בו וגם לא ביקשה אותו. היא כמובן שמחה לגזור את הקופון בכותרות. זה מביך, אבל כבר התרגלנו לזה שהיא נואשת לספינים חיוביים. אבל למה כלי התקשורת בלעו את הלוקש?
על רקע הקפאת עולם התרבות, עיריית תל אביב תקיים מאות אירועים בחללים פתוחים ובאופן מקוון, כולל הצגות יחיד בפארקים, הופעות בשדרות, בחצרות בתים ובגגות, ואירועי "אקווריום" של מוזיקאים ורקדנים בלובי של מרכז ענב כשהאמנים בחלל הסגור, והקהל יצפה מבחוץ
פסטיבל שיר היונה, שנוסד בידי אייבי נתן המנוח בשנות השמונים ומאז מתקיים באופן לא סדיר, יחזור בחורף 2021 ועוד קודם לכן יושק באירוע מיוחד בדצמבר הקרוב, בהנחיית לוסי איוב ובהשתתפות תזמורת ירושלים מזרח ומערב ודויד ברוזה
למי שמסתכל על העולם דרך עיגול הסטורי, זה נראה אולי הגיוני שכוכבת האינסטגרם פריסיליה קשתי יצאה מהכלא בלימוזינה לבנה כמו כלה ביום נישואיה. כל השאר בלעו את הקיא שעלה בגרונם. צריך להיות סוציופתית אמיתית לצאת כך מהכלא במקום להימלט חפוית ראש ומבוישת
ראש עיריית תל אביב הציג מתווה לחידוש מופעי התרבות בעיר, שלפיו המופעים יתקיימו באצטדיונים או באמפיתיאטרונים פתוחים בלבד כשהצופים מחולקים לקפסולות של 20 איש. במכתב ששיגר לשרי התרבות והבריאות כתב: "תרבות אינה מותרות. יש להבטיח שגרת תרבות תוך שמירה על הנחיות"
העיתונאית חן ליברמן הגישה תביעת דיבה נגד שני גולשים שצייצו עליה בטוויטר וטענו כי "פתחה רגליים כדי לקבל את הג'וב" בחדשות 13. "זלזול בנשים קרייריסטיות הוא עניין חוזר שיש להיאבק בו", נכתב בכתב התביעה
אלשיך, שהייתה בעבר גם המנהלת של רמי וריטה ושל עברי לידר ואף הקימה את חברת ההופעות "הליקון כנען", הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות. בעלה לשעבר פבלו רוזנברג ספד לה: "גם כשנפרדו דרכינו המשכנו להיות יחד, לא רק עבור הילדים אלא עבור עצמנו. כמה עצוב, כמה בלתי נתפס"
בפסיקתו אמר השופט כי "הרוב הגדול של התקיפות לכאורה" כלפי אשתו לשעבר של דפ, השחקנית אמבר הרד, הוכחו בבסיסן כאמת, ועל כן תיאורו כמכה נשים על ידי הצהובון הבריטי הסאן, אינו הוצאת דיבה
התאווה לרדוד ולצהוב הייתה בתקשורת הרבה לפני טראמפ. אולם מאז 2016 לא נפרץ באופן כה בוטה הגבול הדק אך הברור בין הלגיטימי להמוני. נתניהו שלפני עליית טראמפ לא היה מעז להסית נגד שופטים. ארבע שנים נוספות של טראמפ ישכיחו מאיתנו עולם שבו הגינות אינה מילת גנאי